בניגוד לרוב רובם של שירי הרחוב, השיר הזה הוא שיר ירושלמי. כותבת דרורה חבקין (ובצדק רב) כי על שירים ירושלמים לא חלים כללי הדקדוק. (ועל איזה וכמה שירי רחוב הם כן כלולים?) העגה הירושלמית המיוחדת כוללת מילים שרק מי שנולד בירושלים יודע כיצד לבטא אותם כהלכה (לדוגמה-מאאאאתיים) ואגב, אם תרשו לי הערת עורך, הייתי מוסיף גם את "הטבריינים" לחבילה הזאת של משבשי עברית נפלאים. כך או אחרת, בעמוד 74/75 שבספרה של נתיבה בן יהודה (אוטוביוגרפיה בשיר ובזמר) יש סיפור מדהים המתאר בלשונה המיוחדת של נתיבה כיצד השיר הזה נולד ואני בפרוש ממליץ לקרוא אותו כי במקרה שלנו, אמיתות הסיפור אין לה ולא כלום הן ליופיו והן למרותה של המסורת העממית של סיפורי ושירי עם, כמו זה שלנו.
נחום היימן
יש לי רעה והיא חולה
אינני יודע מה שלומה. X 2
הלכתי ברחוב פגשתי את אביה
שאלתי אותו מה שלום בתו. X 2
וואלק לך בני אל בית העולם
ושם תמצא את קברתה. X 2
מי זה דורך על קברי,
ומפריע את מנוחתי. X 2
זה אני הוא אהובך,
באתי באתי לראות אותך. X 2
וואלק איך תוכל לראות אותי,
כל העפר מושפך עלי, X 2
קח ת'טבעת שנתנת לי,
ותן אותה לאחותי. X 2
לא אתן לאחותך
ולאף אחד ממשפחתך. X 2
משתתפים:
מיגל הרשטיין – גיטרה
דן גורדון – גיטרה
עמי פרנקל – בס
הוקלט בצוותא – תל אביב
אחד משירי הרחוב שהיו נפוצים בשנות ה-30. לפי עדות מנוחה לובובסקי (ילידת 1910) זה שיר משחק ששיחקה עוד כשהייתה ילדה קטנה, כנראה שבירושלים. קרדיט זמרשת
