שיר בקצב מפתיע (נשמע כאילו כלא שש נמצא באתונה שביון ולא בצריפין) השיר סוגר סדרה בת שלושה שירים אודות כלא שש שלנו (ודומיו בארצות אחרות) לשבחם של השירים אני חייב לאמר, הם מצחיקים. לגופו של עניין, אני חייב לאמר כי שירי בתי כלא נכתבים וימשיכו להכתב ובסופו של סיפור גם אותם אלמונים שכתבו אותם בוודאי יהנו לשמוע אותם שוב, אחרי עריכה דיגיטלית ומעל גבי תקליטור כשהם ישובים בכורסה בבית וצוחקים יחד איתנו.
נחום היימן
ביום אחד ביום בהיר
שפט אותי קצין בכיר,
על ברדק סירוב פקודה
ועל זלזול בעבודה.
אמרתי לו אני מודה
אך תתחשב מצב קשה.
פסק לי שלושים וחמש
ימי מחבוש בכלא שש,
בכניסה עשו חיפושים
ואחר כך הטירטורים.
הלבישוני מדי אסירים
הכניסוני לתאים.
למחרת לקחו אותי
למרפאה לבדוק אותי,
רופא נמוך קיבל אותי
מה יש לך שאל אותי.
כואב לי פה כואב לי שם
אך בלי לבדוק הוא כבר רשם.
לך לחובש יתן לך
גם כדורים וגם משחה
אמרתי לו זה לא הכל
כי יש לי פה כאב גדול.
אמר לי צא כבר בריצה
ולא אדפוק לך תלונה
מיד קיבלתי עצבים
זרקתי לו ת'כדורים.
אמרתי לו תדע לך
שסנדלר טוב יותר ממך
מיד העלו אותי לדין
קיבלתי צינוק שישה ימים.
שלילת עישון ומכתבים
והכנסה לדיכויים.
