בשנת 1652, עם השלמת כיבושה-מחדש של אירלנד
ע'י האנגלים והנהגת "הסיגנון החדש", אומץ דווקא
שיר זה ע"י קולונל שון או'מדלי האגדי ושימש
במלחמת שיחרור שנימשכה כ-140 שנה.
בזכות מלחמה זו גדל הישוב האירי באמריקה לאין
שיעור והיווה ראש-חץ ראשון לנפולת הנמושות
הנמשכת עד היום.
מספרים שהנשיא המנוח קנדי נהג לפזם לעצמו בית
או שניים בהברה המקורית, שעה שעמד על סף
הכרעות קשות וביחוד נתחבבה עליו שורת הנפילה.
במוסיקה מתבלט הניגוד שבין הבית הרצ'יטטיבי, לבין
הפיזמון הקיצבי – כמנהג התקופה.
מילים:
הכל היה צפוי נדוש חסר תועלת
בכלי המלחמה זרק איזוב
ומי שלא זוהה נישאר סתם שלד
והחיים המשיכו לעבוד
והחיים המשיכו לעבוד בפרך
וזה נתן להם את הכוחות
לשכב בחושך לעשות עוד ילד
לישון ולחלום שיש תיקוות
הכל היה צפוי נדוש חסר תועלת
הגנראלים לא נולדו ללמוד
ומי שמת לצורך המולדת
היה ממילא מת באיזה יום
והחיים המשיכו לעבוד בפרך
ומי שלא זוהה איתו סליחה
פצעים הגלידו לב הפך לאבן
אבל היתה שפיכה הייתה שפיכה
בכלי המלחמה זרק איזוב
בכלי האהבה זרקה שיבה
רכנו רגע להביט בפלא
נפלנו לתהום בלי כוונה
