אהובה לי – דרורה חבקין

מידע נוסף על האלבום

מבלי להשוות את השיר (המיוחס למשורר אלכסנדר פן) לשירי מסורת חג החרות שלנו, הרשו לי להזכיר את השיר "דיינו" או אפילו את "חד גדיא".
ב"אהובה לי" (כמו בשני השירים המוזכרים ועוד רבים כמותם) הסולן (שהוא לרוב גם הליצן שבחבורה) שר את שורת המפתח וכל הקהל עונה במילה אחת (במקרה שלנו במילה "ויי" ) צורת ביטוי מוזיקלית עתיקה כשנות העולם שחינה לא פס.

חיים חפר מוסיף בספרו ("משפחת הפלמ"ח עמוד 28) את משפט המחץ הבא:
"בשיר הזה מצאה את תיקונה הנשמה הרוסית הרחבה של חברי הפלמ"ח"
לכשעצמי, נשמעת לי המנגינה כאילו הגיעה אלינו מערבות הטונדרה של פינדלנד ולא מאמא רוסיה אך אין למקורה חשיבות. השיר חי, קיים, משמח ונושם עד עצם היום הזה.
נחום היימן

"מכתב קטן יוצא דופן שכותבת האהובה לבחיר ליבה, ואבוי מה תגובתו שלו" – כך נכתב על השיר "אהובה לי" ("Li Ahuva"), בתקליט "דרורה חבקין – שירי רחוב מס' 2" (סי.בי.אס, 1970), שבו נטבע השיר.

השיר, בגירסת מילים שונה מעט, בוצע על-ידי אורי זוהר (נ' 1935) במופע "קונגרס הצחוק הציוני הראשון – היו זמנים", שעלה בשנת 1972. המופע תיעד את החיים בתל-אביב הקטנה בעשורים של 1930-40. כעבור זמן שונה שמו ל"שוקולד, מנטה, מסטיק – קונגרס הצחוק הציוני", והשיר "אהובה לי" בוצע בו על-ידי עמוס טל-שיר (נ' 1950). בין משתתפי המופע היו גם רותי הולצמן (נ' 1951), ירדנה ארזי (נ' 1951) ותמי עזריה (נ' 1951), ומתוכו הן הקימו את שלישיית הבנות "שוקולד, מנטה, מסטיק" [לימים הוחלפה תמי עזריה בלאה לופטין (נ' 1951)].

השיר יצא גם בתקליטּור "שירי אלכסנדר פן" (הליקון, 2001).

השיר העברי נכתב למנגינת שיר מהרי הקווקז.
מסר צבי גלעד (גרימי): לדברי רבקה מיכאלי, יהודי הקווקז שרו את השיר בשפה הטאטית, היא שפת יהודי הקווקז.
אלכסנדר פן שמע את השיר בארץ והוא אף מתייחס למקורו של השיר בשורה: "מבינה היא לב קווקזים". את המלים העבריות כתב פן ליפה ירקוני.
מידע נוסף באתר זמרשת

גרסה של תיקי דיין:

גרסה של אורי זהר מול קהל הוקלט ב 1972: