שיר זה מצטיין בהיותו הישראלי היחידי במחזור זה.
ביום ז' באייר 1956, חצה את הקווים פידאי סאלים
מועמר והתגייר. לאחר שמילתו נבדקה ונמצאה כשרה
למהדרין, עדכן את שמו למשה סל-מור, נשא את
תמרה לבית ליכטנשטיין והוליד את גרשון. בהגיע
שעתו, נשלח גרשון כמו מרבית בני-הטובים דאז,
לגימנסיה שלוה ושם אבדו עקבותיו למשך ארבע
שנים לפחות.
כשאיתרנו את גרשון על מרכבה ישראלית בדרום
לבנון, עיטור העוז על חזהו ובזרועותיו אחד מבכירי
הלוחמים הנוצריים – נזכר בסמיקה במורה ליאורה
שלימדה אודיסיאה בשביעית. נעימת השיר לוקה
בלבנטיניות ברורה והמלחינה דרורה חבקין לא הצליחה
להתגבר על התופעה למרות כישוריה.
מילים:
עשינו את הרע
למדנו לקלל
הדלקנו אש קטנה
שיחקנו לא בצל
צחקנו בלי סיבה
היינו בני ארבע
עשינו את הרע
ראינו למורה
נכשלנו בבגרות
הלכנו לצבא
פחדנו שנמות
כמו זה וזה וזה
היינו בני עשרה
עשינו את הרע
רצינו להספיק
פחדנו שנִחיה
כמו זה וזה וזה
רצינו להספיק
לפני שיהיה
עשינו למורה
של בננו היפה
היינו בני כ"ה
עשינו את הרע
הספקנו לא הרבה
ליאורה המורה ואנה ואסתל
ומה זה משנה
היתה עוד מלחמה
כל זה היה לפני
כול זה היה לפני
עשינו את הרע
אולי זה לא מתאים
לנוח כמו קדושים
בבית קברות יפה
וזה הרי קורה
וזה הרי קרה
וזה היה הכל
היינו בני שלושים
