ללא כל צל של ספק את הלחן לשיר הזה הביאו עמם החלוצים שעלו ארצה מרוסיה באחת העליות. וגם שם (לפחות על פי אינדקס אקו"ם) השיר היה נחלת הכלל (קרי-עממי) עוד לפני שהגיע ציונה לארץ האבות. וכאן, כשקיבל את לבושו העברי מתגלגלת דוניה שלנו לקיבוץ, לדיר ואל ראש ההר ומי יודע לאן היתה דוניה מגיעה אם המשורר האלמוני היה כותב עוד מספר בתים.
ולעומת הסיפור שלי (הגובל כמובן יותר בניחוש מאשר בידע עובדתי) בעמוד מספר 38 בספר הנדיר "משפחת הפלמח" יש סיפור שונה לגמרי. על פי חפר הגיעה דוניה מרוסיה ארצה באנייה "רוסלאן" בשנת 1919, הסתובבה בין החלוצים, עבדה פה ושם וכאשר הקימו את הפלמ"ח הצטרפה לשורות הלוחמים (בת כמה היתה אז…?) מכל מקום בשיר של הפלמחניקים יש הרבה יותר בתים ואני ממליץ להשיג עותק ולקרוא את הסיפור המרתק אודות דוניה בגילגולה הישראלי, את מי פגשה בפלמ"ח ובכלל, מה עלה בגורלה.
נחום היימן
הלכה דוניה אל העיר
ופגשה שם בצעיר.
הי דוניה דוניה דוניה – דה
דוניה את כה נחמדה…
הלכה דוניה לקיבוץ
ופגשה שם בחלוץ.
הי דוניה…
הלכה דוניה אל הדיר
ופגשה שם בחזיר.
הי דוניה…
הלכה דוניה אל ההר
ופגשה שם בעכבר.
הי דוניה…
השיר הרוסי שולב בסרטי קולנוע סובייטים לדוגמא בסרט הזה מ1931:
סביר לשער שגרסת המילים הראשונה של השיר העברי (מתוך "משפחת הפלמ"ח) היא נוסח ישראלי של שיר החיילים, העממי-רוסי, בעוד שאר הגרסאות, בולטת בהן הגרסה מתוך השירון "החולצה הכחולה", של צבי שביט, שבה, בשורות הפזמון, המילים: "קומסומולסקיה מיה" ובבית השני, בכפר, פוגשת דוניה איכר, היא נוסח ישראלי מקוצר לשיר הרוסי של תנועת הקומסומול, כפי שיובהר להלן.
על פי יודקה בן-דוד הגרסה מפיו, שמחציתה עברית ומחציתה השניה רוסית, היא הגרסה העברית הראשונה.
מידע נוסף באתר זמרשת
